פסק-דין בתיק תע"א 2421-08

1.         לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, תוספת גלובלית בגין עבודה בשעות נוספות, והפרשי שכר מינימום. התובעת, שהינה עובדת סיעודית, טיפלה, לטענתה, בנתבעים 2 ו-3, וטוענת כי התפטרה בדין מפוטרת משום ששכרה שולם לה רק עבור הטיפול בנתבעת 1, ולא בשני הנתבעים. מוסיפה התובעת כי היא זכאית לתוספת גלובלית בגין עבודה בשעות נוספות, ולהפרשי שכר מינימום. התביעה הוגשה גם נגד חברת דנאל, אולם בהמלצת בית הדין נמחקה נתבעת זו מכתב התביעה (פרוטו' מיום 18.3.10).

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

            א.         התובעת הינה אזרחית רומניה.

ב.         התובעת טיפלה בנתבעת 1 ז"ל (להלן - גב' פרומה צבן ז"ל), שהיתה באותה עת רתוקה לכסא גלגלים וסבלה ממחלות שונות, מ-14.9.06 ועד 22.2.08.

ג.          הנתבע 2 (להלן - מר שמואל צבן) הוא בעלה של הגב' פרומה צבן המנוחה, והנתבע 3 (להלן - מר שמעון צבן) הינו בנם של בני הזוג.

ד.         התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעים.

3.         נדון בטענות הצדדים ובתשתית העובדתית שהוצגה לפנינו על פי הנושאים שיפורטו להלן.

4.         האם התפטרה התובעת בדין מפוטרת?

התובעת טוענת כי התפטרה בדין מפוטרת, שכן קיבלה שכר עבור טיפול באדם אחד, בעוד שבפועל טיפלה בשני אנשים, ומשלא שולם לה שכר המשקף את עבודתה בפועל, אין מקום לדרוש ממנה כי תמשיך בעבודתה זו. התובעת מוסיפה כי מר שמעון צבן הפחית את שכרה מידי חודש, וגם זו סיבה המצדיקה התפטרות בדין מפוטרת. מנגד טוענים הנתבעים כי התובעת עזבה את עבודתה משום שקיבלה עבודה אחרת בשכר גבוה יותר.

אכן, בעדותה אישרה התובעת כי עברה לעבוד בבית אל, ושם קיבלה שכר גבוה יותר (ע' 13 ש' 8-12). יתר על כן, לא הוכח לפנינו כי מר שמואל צבן היה זקוק באותה עת לטיפול סיעודי. בכתב התביעה טענה התובעת כי נדרשה לטפל במר שמואל צבן באופן צמוד ולסעוד אותו (סעיף 10 לכתב התביעה), ובמהלך החקירה הנגדית אמרה כי:

 "כל מה שעשיתי בשביל פרומה עשיתי גם בשבילו" (ע' 4 ש' 14-15 פרוטו' שני).

ואולם דברים אלה לא זכו לביסוס ראייתי. התובעת עצמה אישרה בעדותה כי מר שמואל צבן היה עצמאי, וכי לא נזקק לחיתולים (ע' 4 ש' 11-17). כמו כן לא הובא לידיעתנו כי התובעת עסקה בזמן כלשהו בהאכלתו של מר שמואל צבן, בהלבשתו או בפעולות אחרות המאפיינות טיפול באדם סיעודי. עם זאת טענה התובעת כי כיבסה עבור מר שמואל צבן, ניקתה עבורו ובישלה לו, וכי הוא "מפיל דברים מהידיים" ו"מועך בידיים בייגלה וביסקוויטים" (ע' 4 פרו' מיום 13.1.2011), והיה צריך לנקות אחריו.

מדברי התובעת עצמה עולה, אם כן, כי אין מדובר בטיפול בשני אנשים סיעודיים. התובעת התגוררה בביתם של התובעים לצורך הטיפול בגב' צבן ז"ל, ומטבע הדברים דאגה אף לניקיון הבית וכד', במסגרת הטיפול בגב' צבן ז"ל. יתר על כן, בכתב התביעה נכתב כי מר שמואל צבן "היה לוקח את התובעת לבנק על מנת שתפדה את ההמחאה, ותעביר לו את שווי הצ'קים, ומעביר לה 600 ש"ח בלבד: (סעיף 13). פעולות מעין אלה אינן יכולות להתבצע על ידי אדם סיעודי.

בנם של בני הזוג, מר שמעון צבן, אישר כי לאביו בעיות בזכרון לטווח קצר,אולם מכאן ועד טיפול סיעודי רחוקה הדרך. יתר על כן, האוכל שבישלה התובעת לשני בני הזוג היה למעשה אוכל לכל בני הבית, ובכלל זה לתובעת עצמה (ע' 11 ש' 12-13). על כן טענת התובעת כי טיפלה בשני בני הזוג לא הוכחה. המסמך הרפואי שהוגש, אין בו כדי לערער את מסקנתנו בעניין זה.

5.         כמו כן לא עלה בידי התובעת להציג לפנינו גרסה אחידה, מהימנה ומשכנעת לגבי נסיבות התפטרותה. בתצהירה הצהירה התובעת כי פנתה למר שמעון צבן בחודש ינואר 2008, ודרשה לקבל שכר הולם עבור הטיפול בשני הוריו, כי מר צבן הודיע כי לא ישלם מעל 650$ בתוספת 100 ש"ח לשבוע, וכי "אם איני מסכימה לכך שאעזוב את עבודתי" (סעיף 8). בחקירה הנגדית היתה גרסתה של התובעת שונה. לדבריה:

"החלטתי לעזוב שביקשו ממני לשלם 100 שקל עבור הטלפון, וראיתי שרצו לגנוב ממני" (ע' 13 ש' 1, פרוט' שני)

בהמשך הוסיפה:

"כן, 100 שקל, וגם הכסף של ביטוח לאומי שלא נתנו לי בספטמבר שחזרתי מרומניה לקחו אותי לדואר איפה שפתחו חשבון ולא ידעתי כלום שם, מספטמבר לא הוצאתי את הכסף, הוא היה מוציא" (ע' 13 ש' 5-7).

עינינו הרואות התובעת לא חזרה על טענתה כי התפטרה מעבודתה אצל הנתבעים משום שלא שולם לה עבור הטיפול בשני בני הזוג, והציגה לפנינו גרסה שונה. שוני זה בין גרסאותיה של התובעת מערער את אמינותה.